החלטה בתיק בש"א 19582/06

1.         המבקש (להלן: "הבנק"), הגיש תביעה נגד המשיב, עורך דין (להלן: "עורך הדין"), אשר העניק שירותים משפטיים לבנק, במסגרתם נטען כי על עורך הדין להשיב לבנק כספים שנטל שלא כדין.

2.         עורך הדין מכחיש את טענות הבנק והגיש תביעה שכנגד נגד הבנק וכן תאגיד קופות הגמל שלו, לשלם את שכר טרחתו בגין טיפול שהעניק לבנק ולתאגיד הנ"ל.

3.         מן הראוי להקדים ולציין כי קדמה להגשת התביעה נשוא התביעה, תביעה קודמת שהגיש הבנק נגד עורך הדין לבית משפט זה (ת.א. 2195/05). התביעה הוגשה ביום 7.9.05 (להלן: "התביעה הראשונה"). במסגרת התביעה הראשונה, עתר הבנק לחייב את עורך הדין למסור לו את התיקים הנמצאים בטיפולו של עורך הדין.

בצד התביעה, הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים זמני לתפיסת התיקים (בש"א 19449/05). בית המשפט, כב' ס"נ השופט זפט, מינה את עורך דין חיים זליכוב, ככונס נכסים לתפיסת התיקים, על מנת למנוע סיכול התביעה. התיקים אופסנו בחדר סגור במנעול במשרד עורך הדין, עם גישה לכונס הנכסים ולמי מטעמו.

בבקשה שהגיש כונס הנכסים לבית המשפט, בעקבות סירוב של עורך הדין לתת את המסמכים, החליט כב' השופט זפט, שאין הצו נועד לאפשר לבנק לקבל את המסמכים אלא רק למנוע סיכול התביעה. זאת ועוד, לפי האמור בהחלטתה מיום 21.11.05, רק אם המסמכים דרושים לבנק לשם הכנת כתב ההגנה בתביעה שהגיש עורך הדין נגדו, יוכל הבנק להגיש בקשה לעיון במסמכים, אך כלשון ההחלטה, הצו לא מיועד לאפשר לבנק לעיין במסמכים לשם הגשת תביעה כספית נגד עורך הדין.

ההחלטה היא סופית ולא הוגש עליה ערעור (להלן: "ההחלטה").

4.         לפניי בקשה שהגיש הבנק לחייב את המשיב במתן תצהיר גילוי מסמכים כללי וכן גילוי מסמכים ספציפי. לבית המשפט הוגשו תגובה ולה תשובה ושוב תגובה ותשובה, מעל ומעבר למתחייב בנסיבות הענין.

5.         גילוי מסמכים כללי

גילוי המסמכים הכללי המבוקש עניינו ציון כל המסמכים אשר ברשותו של בעל הדין הנוגעים לתביעות, כמצוות תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

עורך הדין מתנגד לבקשה מאחר ולטעמו מדובר בדרישה גורפת וכללית. לא ירדתי לסוף דעתו של  עורך הדין. עסקינן בבקשה שגרתית המקנה לצד זכות לדעת מהם המסמכים שבידי הצד השני, על מנת שיוכל להיערך לקראת ההליך, שכן אחרת לא יוכל המשיב להגיש את המסמכים כראיה בהליך, כקבוע בתקנה 114א לתקנות. הטענה כי המדובר בגילוי מסמכים כללי וגורף, לאו טענה היא; על עורך הדין היה לנמק, מדוע אין למסור תצהיר ובו המסמכים הנוגעים להליך שבשליטתו, על מנת שהבנק יוכל להיערך לתביעה ולתביעה שכנגד. שעה שלא ניתן טעם ענייני להתנגדות, היא נדחית.

6.         גילוי מסמכים ספציפי

בבקשתו פרט ב"כ הבנק, רשימה ארוכה של מסמכים שמבוקש לגלותם בהתאם לתקנה 113 לתקנות. יצוין כי המדובר במסמכים אשר נזכרו בכתב ההגנה של עורך הדין או בתביעה שכנגד שהוגשה על ידו.

אדגיש כי חלק ניכר מהמסמכים קשור לתיקים בהם טיפל עורך הדין עבור הבנק, כגון התיקים המאוזכרים בסעיף 44 ועד סעיף 104 לכתב ההגנה, מסמכים הנוגעים לכתבי בית דין בתיקים דנן, דוח"ות שהגיש עורך הדין לערכאות השונות בקשר עם התיקים, הסכמים שנעשו עם החייבים, ובכלל זה דפי בנק, חשבונות, קבלות ועוד. כמו כן, נדרש עורך הדין לגלות את פרוט שעות העבודה שטיפל בתיקים כנטען בכתב הגנתו.

הבנק עותר לחייב את הנתבע להמציא לו גם ההסכמים בקשר עם שכ"ט שאוזכרו בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, שאינם ההסכמים אשר עליהם הסתמך הבנק.

7.         עמדת עורך הדין המסרב לגלות את המסמכים הספציפיים מושתת על מספר אדנים:

האחד, עיון וצילום במסמכים יסכל את התביעה הראשונה, שכן לטעמו, בדומה לתביעה למתן חשבונות, יש לברר תחילה את הזכות לקבל המסמכים ורק לאחר ההכרעה ובכפוף לה, תקום חובה למוסרם. בהקשר זה נטען כי, גילוי המסמכים, משמעו הכרעה בגוף התביעה, שכן הסעד העיקרי הנטען, בתביעת הבנק, הינו העברת התיקים על תוכנם, לרבות החוזה הנמצא במחשב עורך הדין. בטעמים אלה אף נסמך עורך הדין על ההחלטה שצויינה לעיל בתביעה הראשונה; 

עוד נטען כי הבקשה מהווה נסיון דיג פסול של מסמכים. טעם נוסף הינו עקיפת זכות העכבון של עורך הדין במסמכיו, וכן שהבקשה הוגשה בשיהוי ולא במועד הקבוע בתקנות.

8.         ההלכה הפסוקה מורה כי חובה לגלות מסמכים שהם רלבנטיים לתובענה, לשם פישוט ההליכים, ייעול ההליך המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי - זאת ועוד, ההלכה מורה כי יש לאפשר גילוי נרחב ככל שרלבנטי למחלוקת.

בהקשר זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' הנרי אזולאי , פ"ד מט(4) 54 וכן ע"א 2270/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי , פ"ד יז(3) 793.